בחמש מערכות הבחירות שבין 2019 ל-2022 עבר הרבה מאד על הציונות הדתית בישראל. התפצלויות, איחודים, החלפות, שינויים - ראינו את הכל. עכשיו, בהסתכלות לאחור, עלייתה של מפלגת הציונות הדתית בבחירות 2022 היא אבן דרך משמעותית לא רק עבור מצביעיה, אלא עבור המערכת הפוליטית כולה. אבל מי הם המצביעים שנוספו למפלגת הציונות הדתית? וחשוב מכך, מאיפה הם באו - ולאן הם יכולים ללכת?
בבחירות 2021 מפלגת הציונות הדתית מקבלת 3.7 מנדטים מקרב מי שבחרו בימינה בראשות נפתלי בנט ב-2020, וכן מספרים קטנים יותר מבוחרי יהדות התורה, ש"ס ומפלגות נוספות. מפלגת ימינה אומנם מאבדת בוחרים רבים למפלגת הציונות הדתית, אך מרוויחה כ-2.5 מנדטים בקרב בוחרי הליכוד, ו-1.5 מנדטים מקרב בוחרי כחול-לבן.1 במערכת הבחירות ב-2022, כוחה של הציונות הדתית מתעצם בצורה משמעותית, והמפלגה חווה עלייה של 130%: מ-6 ל-14 מנדטים. ההתעצמות המשמעותית ביותר - 3.3 מנדטים - מגיעה מקרב בוחרי ליכוד, 3.1 מנדטים מקרב מצביעי ימינה, ואפילו 0.6 מנדט מקרב מצביעים שכלל לא יצאו להצביע במערכת הבחירות הקודמת ומצאו בה בית פוליטי חדש.
דידת הקולות בקרב מצביעי הציונות הדתית, 2019-2022
מה אנחנו יודעים על המצביעים הרבים שנוספו ב-2022 למפלגת הציונות הדתית? דבר ראשון, מכיוון שבמערכת הבחירות של 2022 הבוחר הדתי-לאומי מזהה את עצמו רק במפלגה אחת ריאלית, גם אם שנויה במחלוקת, קולות רבים הולכים אליה פשוט משום היעדרן של אלטרנטיבות אחרות.
מפלגת הציונות הדתית הוכיחה שבמצבים בהם אפשר "לנקז" את כלל הקולות של אוכלוסיית היעד, ובטרגוט נכון של אוכלוסיות נוספות, מפלגה יכולה להכפיל את כוחה, ואף יותר מכך.
בנוסף, בבחירות 2022 הציבה מפלגת הציונות הדתית כנושא מרכזי את סוגיית הביטחון האישי. סוגייה זו, במיוחד על רקע אירועי מאי 2021 בתוך גבולות הארץ במהלך מבצע שומר החומות, הייתה סוגייה שמפלגות מעטות התייחסו אליה. בליכוד התייחסו לסוגייה אך שמו את הדגש יותר על נושאי יוקר המחייה, בעוד שמפלגות הקואליציה לא עסקו בנושא, אולי בגלל חשש לעסוק בנושא שנתפס "ימני" מדי.
בהתאם, לא רק מצביעים דתיים לאומיים נוספו למפלגה. ניתוח התנהגותי-גאוגרפי שביצענו באמצעות שיטות של למידת מכונה, אפשר לנו לקבץ יחד אזורים גיאוגרפיים שנטיית ההצבעה שלהם למפלגה ״נובעים״ ממאפיינים דומים. גילינו מספר קבוצות מובחנות ("קלאסטרים") של בוחרים חדשים שהתווספו למפלגה שהם בעלי מאפיינים דומים - דמוגרפיים, גיאוגרפים ואחרים - ובאמצעותם נוכל להבין לעומק את הגידול בכוחה של מפלגת הציונות הדתית.2 הניתוח שלנו העלה קבוצות מובחנות במרחב הגאוגרפי, שבקרבן ראינו עלייה משמעותית בהצבעה לציונות הדתית. מתוכן, דווקא הקבוצות המפתיעות יותר, של אזרחים שאינם בוחרים "קלאסיים", הן הקבוצות שייצרו בעבר - ויכולות לייצר בעתיד - את השינוי בסטטוס של המפלגה.
באחת הקבוצות שזיהינו, ניכרת עלייה של 77% בהצבעה למפלגת הציונות הדתית בהשוואה לבחירות 2021, דווקא בקרב בוחרים חילונים. זהו קלאסטר של מצביעים יהודים חילונים בין היתר באזור הגאוגרפי של הנגב הצפוני, במצב סוציו-אקונומי בינוני (אשכול 6), שעובדים בתחום המנהל הציבורי, התחבורה והתקשורת, ונמצאים באזור גאוגרפי שהפשיעה בו עלתה באופן משמעותי.3
את העלייה המשמעותית בהצבעה למפלגת הציונות הדתית בקרב קלאסטר זה אפשר אולי לייחס לרגישות של הקלאסטר לסוגיות של טיפול בפשיעה בנגב, שאליהן התייחסו מנהיגי המפלגה, בפרט איתמר בן-גביר, לפני הבחירות של 2022.
ומה הלאה? קבוצה זאת וקבוצות אחרות שעלו מהניתוח שלנו הן קבוצות שהגיבו למצב בשטח ולשינויים במערכת הפוליטית, ואין הכרח שימשיכו להצביע למפלגת הציונות הדתית אם אין ביניהם ובין המפלגה קשר אידאולוגי חזק. למעשה, כשבאוגוסט 2023 שאלנו בוחרים "מה הסיכוי שבבחירות הקרובות תבחר/י שוב באותה מפלגה?" גילינו שכמעט שליש ממצביעי הציונות הדתית מאוכזבים ממנה, יותר מכל מפלגה אחרת, והסיכוי שיצביעו לה שוב נמוך. רק 45% מקרב בוחרי המפלגה העידו שיש סיכוי גבוה שיצביעו לה שוב. דומה שמפלגת הציונות הדתית ענתה על צורך נקודתי לפני הבחירות האחרונות, אבל הקשר בינה לבין בוחריה אינו חקוק בסלע, במיוחד אם המפלגה לא תצליח לעמוד בהבטחותיה.
בחינת המקרה של מפלגת הציונות הדתית הוכיחה שבמצבים בהם אפשר "לנקז" את כלל הקולות של אוכלוסיית היעד, ובטרגוט נכון של אוכלוסיות נוספות, מפלגה יכולה להכפיל את כוחה, ואף יותר מכך. כדי להיות בזמן הנכון במקום הנכון, כמו מפלגת הציונות הדתית, צריך להכיר לעומק לא רק את המפה הפוליטית בישראל אלא גם את המאפיינים, הצרכים, המוטיבציות והחסמים שמביאים את הבוחרים והבוחרות לקלפי, וגורמים לנו להצביע כך ולא אחרת.
במחקר אנחנו מתארים מעברי קולות בין מפלגות לאורך מערכות בחירות. כדי להקל את הקריאה מעברים אלה מוצגים כמנדטים ולא כאחוזים מסך הקולות. חשוב להדגיש שמספר המנדטים שאנחנו מציינים אינו בהכרח זהה למספר המנדטים שכל מפלגה קיבלה בבחירות בפועל, אך מייצג קירוב טוב מאד של המציאות, ושומר על היחסיות הנכונה.
למידע נוסף אודות המתודולוגיה והמודל הסטטיסטי, ניתן לפנות ל-contact@hiveurban.com
אשכולות סוציו-אקונומיים מחושבים על ידי הלמ"ס על בסיס נתונים דמוגרפיים, השכלה וחינוך, תעסוקה, ועוד. המדד מגדיר 10 אשכולות סוציו-אקונומיים, כשאשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר ואשכול 10 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר.