סקטורים סקטורים סקטורים

ישראל ביתנו בראשות אביגדור ליברמן מאופיינת בציבור בוחרים יחסית יציב. מאז הקמתה בשנת 1999 ציבור יוצאי בריה"מ נותר ברובו נאמן למפלגה הסקטוריאלית, ולעומד בראשה. אך למרות מראית העין, מה שהיה הוא לא בהכרח מה שיהיה - דווקא ליברמן, ימני מובהק בדעותיו, הצליח לערער על תפיסת הגושים הקלאסית וליצור תופעה פוליטית חד פעמית: ציבור בוחרים שלם שעובר איתו מצד לצד.

בבחירות באפריל 2019 ישראל ביתנו זכתה בחמישה מנדטים והשתייכה במובהק לגוש נתניהו. על רקע המחלוקת בנושא גיוס בני ישיבות, נמנע ליברמן מכניסה לממשלת נתניהו ובכך הוביל למערכת בחירות שנייה בתוך חצי שנה, ובזאת למעשה "עבר צד" ושייך את עצמו למחנה שנגד נתניהו. אבל ליברמן זה דבר אחד, ובוחריו זה כבר דבר אחר. התופעה של ראש מפלגה ש"עובר צד" ולא מצליח להניע איתו את הבוחרים אינה חדשה בנוף הישראלי, ואכן לפי תפיסת הגושים הקלאסית, הצפייה ממהלך כזה היא שליברמן עובר, והקולות שלו נותרים בגוש נתניהו.

והנה דווקא אביגדור ליברמן עושה את הבלתי יאומן. האלקטורט שלו נשאר על כנו ואף גדל, ואותם הבוחרים בדיוק עוברים יחד איתו אל הצד השני של המתרס. במאי 2019, ליברמן מסרב לשבת עם נתניהו ושובר את הברית שהוא עצמו תחזק עם המפלגות החרדיות, ובכך מנסה לייצר חלוקה חדשה של מפת הגושים - לא עוד ימין ושמאל, אלא חרדים וחרד"לים מול כל השאר. ואכן, בבחירות לכנסת ה-22 בספטמבר 2019 המפלגה מתחזקת וזוכה ל-8 מנדטים, מביאה לתבוסה הגדולה ביותר של מחנה נתניהו בכל סבבי הבחירות, עם 55 מנדטים בלבד, ולראשונה לא ממליצה על איש להקמת הממשלה. המצביעים שהצטרפו לליברמן, נלהבים כנראה מעמדותיו בנוגע לבני ישיבות ולסטטוס קוו, הם מצביעים מגוונים - מבוחרי כחול לבן ליברמן מקבל 1.4 מנדטים, מבוחרי כולנו מנדט ומבוחרי זהות 0.9 מנדט. 1

בספטמבר 2019 השתנתה מפת הגושים לא כי מצביעים שינו את דעתם הפוליטית ועברו צד, אלא כי ליברמן עצמו עבר. מה גרם לבוחרי ליברמן לעשות איתו את המסע המפרך אל הצד השני? יכול להיות שהמפתח להבנת התופעה תלוי בכך שליברמן למעשה "תופס תקן" שאיש עד אז לא תפס - איש ימין נחרץ, חילוני במהותו שלא שבוי בקסמיו של נתניהו. גם גדעון סער, שנתיים מאוחר יותר, יעשה מהלך דומה (ראו כאן). הסבר אפשרי אחר נטוע בכך שישראל ביתנו היא מפלגה סקטוריאלית, וזהותה ככזאת - כמפלגה של יוצאי בריה"מ - יותר חשובה לבוחריה מאשר ההשתייכות למחנה כזה או אחר. כך או אחרת, מדובר על תופעה נדירה במערכת הפוליטית בישראל, ואף מנהיג מפלגה אחר לא הצליח לייצר שינוי בסדר גודל כזה במפת הגושים.

האם תופעה דומה יכולה לקרות באופן פוטנציאלי גם עם מפלגות אחרות? המפלגות הסקטוריאליות שבולטות ביכולת השימור הגבוהה של מצביעיהם הן כמובן המפלגות החרדיות, וודאי לאור הגידול בילודה והשינויים הדמוגרפיים. לאורך 5 מערכות הבחירות בין 2019 ל-2022, ש"ס ויהדות התורה שמרו על בסיס יציב ושימרו את כוחן, ובמקרים מסוימים אף הגדילו את בסיס הכח שלהן. 

ההצבעה של האוכלוסייה החרדית מלווה לרוב בהנחייה של מנהיגי הקהילה, ובמובן הזה היא לרוב קבועה וקבוצתית. אולם, עבור מפלגת ש"ס לא רק דת מפעילה את גלגלי הפוליטיקה, והמפלגה משתייכת באופן עמוק יותר למועדון מפלגות הימין, ולכן יש החלפת קולות משמעותית יותר בינה ובין הליכוד לאורך העשורים האחרונים. 

כדי לנסות להבין לעומק פוטנציאל לשינוי, יצרנו "מדד התנדנדות" שמאתר כיסים של בוחרים שיש להם פוטנציאל יחסית גבוה לשנות את דפוס ההצבעה שלהם על בסיס דפוסי הצבעה מתנדנדים בעבר.2 בפרט, מדד ההתנדנדות מצביע על כך שמצביעי ש"ס בעשירונים 2 ו-5 הם מצביעים בעלי פוטנציאל שינוי יחסית גבוה.3 למרות שמצביעים מעשירון 2 ומצביעים מעשירון 5 הם בעלי מאפיינים דמוגרפיים שונים, בשניהם פוטנציאלית תתכן תחלופה שיכולה לשנות באופן משמעותי את ההתמקמות של ש"ס.

כאמור, מצביעים אלה - ברובם מאזורים חילוניים במרכז הארץ - עשויים להצביע גם למפלגות אחרות והם חופשיים יותר לנוע בתוך המערכת הפוליטית. כך או אחרת, דומה שההצבעה לש"ס היא פחות סקטוריאלית מאשר ההצבעה ליהדות התורה, ולכן גם אם הנהגת המפלגה תשנה את עמדותיה, לא בטוח שכל המצביעים יעשו איתה את אותה הדרך. לעומת ש"ס, יהדות התורה נשענת יותר על ההצבעה הסקטוריאלית ועל ההוראה הרבנית, ומצביעי יהדות התורה מאופיינים בדבקות הגבוהה ביותר ובהצבעה קולקטיבית במיוחד - לרוב ללא תנועות ושינויים. האם ייתכן שמנהיגי מפלגות אלה, ובפרט מפלגת יהדות התורה, יוכלו גם הם כמו ליברמן להעביר איתם ציבור שלם של מצביעים בין המחנות השונים? לפחות בתיאוריה, דומה שקיימים תנאים לביצוע מהלך כזה גם בקרב המפלגות החרדיות.

למרות שהשינוי שליברמן יצר במפה הפוליטית לא שרד, אפשר לראות כאן טכניקה מעניינת לשינוי לא טריוויאלי של המפה הפוליטית כשמפלגות סטקוריאליות שעוברות כיחידה אחת בין הגושים הפוליטיים. אפשר לזקוף את היכולת הזאת גם לקשר בין ליברמן לבוחריו, למאפיינים התרבותיים ולנאמנות בלתי מתפשרת - אבל כך או אחרת, במדינה כמו ישראל שיש בה קבוצות תרבותיות מובחנות, ניתן בהחלט לחשוב על השיטה כשרירה וקיימת.