לכאורה, בסיס המצביעים של מפלגת הליכוד נותר איתן ורחב לאורך חמש מערכות הבחירות שבין 2019 ל-2022. המספרים לא טועים - מפלגת הליכוד היא המפלגה שזוכה להכי הרבה קולות בקרב הישראלים. למעשה, מפלגת הליכוד היא המפלגה היחידה שאנחנו רואים הצבעה משמעותית עבורה בקרב כל האשכולות הסוציו-אקונומיים בישראל, מאשכול 1 ועד אשכול 10, לאורך כל מערכות הבחירות האחרונות. 1
יחד עם זאת, במבט מדוקדק יותר על תנועות הבוחרים במפלגה ניתן לראות שבשוליים ישנם לא מעט מצביעי ליכוד שמחפשים להם, לעיתים, בית אחר. על פניו מדובר על מספרים קטנים, אבל תנועות השוליים האלה בליכוד מסתכמות למגמות שיכולות לשנות כליל את המפה הפוליטית.
בבחירות שנערכו בספטמבר 2019, אל הליכוד חברו מצביעים שבמערכת הבחירות הקודמת הצביעו למפלגות מרכז, שלא פוסלות באופן ישיר את הליכוד ואת מפלגות הימין. באותה שנה הליכוד קיבל 0.7 מנדט שמקורו בבוחרי כולנו (שהתמזגה באופן רשמי אל תוך הליכוד אך הביאה איתה פחות מרבע מבוחריה), 0.6 מנדט שמקורו בבוחרי גשר (שלא הצליחה להעביר איתה את בוחריה לגוש המרכז-שמאל), ו-0.1 מנדט שמקורו בבוחרי זהות (שלא התמודדה, אך מרבית בוחריה חזרו לציונות הדתית).2 בוחרים אלה ניתן לכנות בתור "הימין הרך", ואלה בוחרים שיכלו לראות הן במפלגות המרכז, הן בליכוד של 2019, את ביתן הפוליטי.
תנועות השוליים הללו קרו גם לצד השני, כשבבחירות בספטמבר 2019 מפלגת הליכוד הפסידה 1.8 מנדטים לטובת ש"ס, ובוחרים מעטים גם לטובת ישראל ביתנו, עוצמה יהודית ומפלגת העבודה שרצה במשותף עם גשר.
נדידת הקולות של בוחרי הליכוד, 2019-2022
לאחר שנתניהו לא הצליח להרכיב ממשלה בפעם השנייה, בבחירות 2020 רוב המצביעים "חזרו הביתה" - והליכוד גרף קולות רבים אחרי קמפיין ממוקד שפנה בדיוק לקהלי היעד האלה. סך הכל, יותר מ-6 מנדטים של מפלגת הליכוד בבחירות 2020 נזקפו למצביעים חוזרים שבמערכת הקודמת הצביעו לעוצמה יהודית, ישראל ביתנו, יש עתיד, העבודה, ימינה, ש"ס, ולמספר קטן של מצביעים שבמערכת הקודמת לא הצביעו כלל.
הליכוד פועלת כברירת מחדל וכבית פוליטי עבור כלל המצביעים שלה, וגם אלה שנוטים "לצאת להרפתקאות", שבים הביתה עם התפרקותן של האלטרנטיבות.
בבחירות 2021 פיצול במפה הימנית שוב יצר שינוי, עם הקמתה של תקווה חדשה על ידי גדעון סער והתחזקותה של ימינה. הליכוד מאבד במערכת זאת 2.5 מנדטים לטובת ימינה בראשות נפתלי בנט, 2.5 מנדטים לתקווה חדשה בראשות גדעון סער - שממוצב באופן מובהק בגוש "לא נתניהו" - ו-2.9 מנדטים של בוחרים מיואשים שבוחרים לא לצאת להצביע כלל. לאחר הכרזה על ריצה משותפת של גדעון סער ובני גנץ בבחירות 2022, 1.5 מנדטים של מצביעי תקווה חדשה חוזרים לליכוד, ובמקביל הליכוד מאבד 3.5 מנדטים לטובת הציונות הדתית.
במבט-על אפשר לראות שהדינמיקה של מצביעי הליכוד במערכות אלה היא בדיוק הדינימיקה המצופה מהמפלגה הגדולה בגוש. המפלגה פועלת כברירת מחדל וכבית פוליטי עבור כלל המצביעים, וגם אלה שנוטים "לצאת להרפתקאות", שבים הביתה עם התפרקותן של האלטרנטיבות. מאפיין זה הופך את הליכוד למפלגה שהיא עוגן עבור הקמפיינים והאסטרטגיות של אותן מפלגות קטנות אחרות, שתמיד צריכות לייצר הצעת ערך ביחס אליה. כך למשל, כשהציונות הדתית התחברה לחרדה הציבורית מאירועי מאי 2021 היא הצליחה בבחירות 2022 לקחת 3.5 מנדטים מהליכוד.3 לעומת זאת, כשהיא לא הצליחה ליצור בידול מספיק חזק, למשל בראשות איילת שקד בספטמבר 2019, היא לא סיפקה תמריץ חזק מספיק עבור המצביעים לעזוב את הליכוד.
זה לא גורל ולא הכרח שמצביעי הליכוד יצביעו לה לנצח. כאמור, אסטרטגיה ממוקדת וקמפיינים תואמים יכולים להסיט את המטוטלת של המפלגה הגדולה, שיכולה גם להישבר כליל אם הליכוד תחדל להיות המפלגה הגדולה. לראייה, גם מפלגת העבודה היתה פעם המפלגה הגדולה בגוש השמאל (ראו כאן). בקיץ 2023 ביקשנו ממצביעים לדרג בין 1-7 את הסיכוי שיצביעו שוב לאותה מפלגה להם הצביעו במערכת הבחירות האחרונה. גילינו שלא פחות מ-25% ממצביעי הליכוד מאוכזבים מהמפלגה, ויש רק סיכוי נמוך שיצביעו לה שוב. מקרב מצביעי הליכוד, המאוכזבים הם מצביעים ליברלים יותר, שתומכים בנישואים גאים ואזרחיים ובתחבורה ציבורית בשבת. אלה הם מצביעי ליכוד שהתנגדו לרפורמה המשפטית ותומכים פחות בחוק הגיור המאפשר פטור מצה"ל מטעמי דת.
ייתכן ואירועי השנה האחרונה, ובפרט המהלכים סביב קידומה של הרפורמה המשפטית, שינו את נטיית הלב של חלק לא מבוטל ממצביעי הליכוד. מצביעי הליכוד מאוכזבים יותר ממצביעי המחנה הממלכתי, יש עתיד וישראל ביתנו, ולמעשה, הבוחרים היחידים שמאוכזבים אף יותר מהמפלגה שלהם הם מצביעי הציונות הדתית (ראו כאן).
יכול להיות שמאוכזבי הליכוד יחפשו כעת אחרי מפלגה להצביע לה בבחירות הבאות באופן נקודתי, עד שיחזרו לחיק הליכוד, או שיחפשו אחרי בית פוליטי חדש לגמרי. כך או אחרת, גלים קטנים בליכוד יכולים לגרום לתנודות ענק במערכת הפוליטית כולה.
אשכולות סוציו-אקונומיים מחושבים על ידי הלמ"ס על בסיס נתונים דמוגרפיים, השכלה וחינוך, תעסוקה, ועוד. המדד מגדיר 10 אשכולות סוציו-אקונומיים, כשאשכול 1 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הנמוכה ביותר ואשכול 10 מציין את הרמה החברתית-כלכלית הגבוהה ביותר.
במחקר אנחנו מתארים מעברי קולות בין מפלגות לאורך מערכות בחירות. כדי להקל את הקריאה מעברים אלה מוצגים כמנדטים ולא כאחוזים מסך הקולות. חשוב להדגיש שמספר המנדטים שאנחנו מציינים אינו בהכרח זהה למספר המנדטים שכל מפלגה קיבלה בבחירות בפועל, אך מייצג קירוב טוב מאד של המציאות, ושומר על היחסיות הנכונה.
רצף אירועים אלימים בין כוחות הבטחון הישראלים ובין ערבים ישראלים ופלסטינים. בין השאר, האירועים התרחשו בערים מעורבות כמו לוד ועכו, בירושלים ובאום-אל-פחם.